ניתוח זה נקרא הרמת סינוס פתוחה או סגורה. פעולה ניתוחית זו היא ההתערבות הכירורגית הנפוצה ביותר כיום לצורכי בניית עצם לגובה לשם התקנת שתלים דנטליים.
מובן שתמיד יש את המקרים החריגים בהם ההרדמה עלולה להסתיים עם תקלות שונות. ברוב המקרים אין כל חשש ולאחר הטיפול, האזור מתחיל אט אט להתעורר.
לפעמים, מטופלים נקראים לחזור למרפאה מספר פעמים נוסף כדי שהרופא יבדוק את מצבם. לא צריך לדאוג. רופא השיניים רוצה לוודא שאתם מחלימים כראוי.
כמו כן, החדרת השתלים הדנטליים ללא ביצוע של הרמת סינוס, עלולה לגרום גם לחדירת השתל לתוך חללי הסינוס ולדלקות חוזרות באיזור.
מה חשיבותו של הסינוס בהקשר של פה, לסת ושיניים? הסינוס נמצא בחלק האחורי של הלסת העליונה.
במידה ואחד משני אלה מתרחש במהלך הניתוח, הפתרון לכך הוא ביצוע חבישה או תפירה של האזור.
כאשר עולה הנושא הזה של השתלת שיניים אנחנו מתוודעים לא פעם למושג – הרמת סינוס. זה נשמע אולי קצת מפחיד ואפילו לא ממש קשור לשיניים.
בנושא השתלות, שתלים, כירורגיה והרמות סינוס, כדאי גם לקרוא את המאמרים הבאים:
זהו הליך מורכב יותר והוא נעשה במצבים בהם יש חסר גדול בעצם. במצב כזה פותחים מעין חלון מעל הלסת העליונה וזאת כדי לאפשר גישה אל הסינוס.
הדבר מוסיף בטיחות רבה למנתח העובד בנינוחות ומפחית את הפגיעה בממברנה ובכך מקטין את הסיבוכים האפשריים.
במידה והינך נוטל תרופות שונות, אין להפסיק את השימוש בהן אלא אם כן התבקשת לכך. בשום אופן אסור לצום או לשנות את המינון התרופתי הקבוע שלכם.
לאחר אובדן השיניים, העצם שנותרה ללא שן נספגה חזרה לגוף בצורה של סידן.
חוסר התאמה זה עלול למד עוד לגרום למחסור באספקת דם. במקרים כאלה לא ניתן לבצע השתלה בכלל, מכיוון שאין עצם חיה שתוכל לשמש בסיס לשתל, ובעצם הגוף דוחה אותו.
למעשה, התוצאות מצביעות על כך שכאשר משתמשים בשתלים קצרים במקום בניתוח סינוס ושתלים ארוכים: